יוסף זעירא, נשיא האגודה
אני מלמד כלכלה שנים רבות באוניברסיטה העברית בירושלים. זה ביתי המקצועי. בעבודתי אני עוסק במחקר ובהוראה. שתי הפעילויות הללו מקשרות אותי גם עם כלכלנים וכלכלניות במקומות אחרים. במחקרי שיתפתי פעולה הרבה עם מישל סטרבצ'ינסקי, בתקופה בה עבד בבנק ישראל. תלמידי עובדים במקומות רבים, באוניברסיטאות ומכללות בארץ (לצערי גם בחו"ל), בבנק ישראל, באוצר, בכנסת, בבנקים המסחריים ועוד. לכן כאשר הוצע לי לכהן כנשיא האגודה הישראלית לכלכלה ראיתי בכך אמצעי להדק ולהעמיק קשרים אלו. האגודה היא מקום מפגש בין חוקרים מן האוניברסיטאות ומן המכללות, כלכלנים במגזר הציבורי וכלכלנים מן המגזר הפרטי. מקום המפגש הוא כפול. הוא מתנהל בכנס השנתי, בו מוצגים מחקרים של אנשי אקדמיה וחוקרים ממוסדות אחרים. בשנים האחרונות אני מעודד השתתפות בכנס של אנשים שאינם בהכרח חוקרים מקצועיים, אך עוסקים בלימוד וניתוח המשק. כך התקיים בכנס ה-35 השנה מושב של נשות ואנשי אגף התקציבים באוצר. מקום מפגש נוסף הוא ב-"רבעון לכלכלה", כתב העת הכלכלי המוביל בעברית. גם בו מתפרסמים מחקרים של חוקרים אקדמיים לצד חוקרים ממוסדות אחרים.
המפגש בין אנשי האקדמיה לכלכלנים היישומיים הוא חשוב ביותר. החוקרים האקדמיים יכולים לתרום לאחרים עדכונים מעולם המחקר. אנשי האקדמיה יכולים ללמוד מהכלכלנים העובדים בשטח על המציאות הכלכלית בה הם עוסקים באופן ישיר, על השאלות המרתקות עמן הם מתמודדים, ועל הבעיות המאפיינות את כלכלת ישראל. ופה אני מגיע לעוד מאפיין חשוב של האגודה הישראלית לכלכלה והוא הדגש שהיא שמה על לימוד כלכלת ישראל. איני רוצה להמעיט בערכו של מחקר כללי בכלכלה, ובכלל זה מחקר תיאורטי. עסקתי בו ואני עדיין עוסק בו. אך אנו חיים בישראל, וחשוב שחוקרי הכלכלה גם יהיו שותפים בהעמדת כלי המחקר והידע שבידם להבנת הכלכלה בארץ בה אנו חיים. לכן למשל עסקתי הרבה במחקר ובהוראה של כלכלת ישראל, ואף פרסמתי ספר בשם זה לאחרונה. זו הסיבה שאני כה נהנה מהכנסים של האגודה, כי למרות שיש בהם תמיד עבודות כלליות, עיקר המחקרים המוצגים בכנס עוסקים בכלכלת ישראל.
תופעה נוספת שאני מרגיש בשנים בהן אני מכהן כנשיא האגודה, מאז 2016, ובייחוד כאשר אני משווה עם שנים קודמות (הייתי מעורב באגודה בצורות שונות מאז שנות התשעים הראשונות), היא האיכות הגבוהה של העבודות המוצגות בכנס השנתי. העבודות עוברות סינון של ממש, כאשר בדרך כלל רק חמשים אחוז מהן מתקבלות, והבחירה קשה. האיכות הגבוהה של העבודות משקפת כמה התפתחויות. ראשית, מאמץ גדול למחקר איכותי במוסדות המחקר הלא אוניברסיטאיים ושנית, האוניברסיטאות מכשירות חוקרים אמפיריים טובים הרבה יותר מאשר בעבר. אז רוב ההכשרה למחקר הייתה תיאורטית, בעוד שבשני העשורים האחרונים מחלקות הכלכלה באוניברסיטאות עברו שינוי משמעותי. יש בהן הרבה יותר חוקרים אמפיריים והחינוך שהן נותנות לתלמידים הוא בהתאם.
הזכרתי כי אני מכהן כנשיא האגודה מאז סוף שנת 2016 וכהונתי תימשך עד אחרי הכנס של שנת 2020. זו כהונה לא שגרתית באורך של ארבע שנים, כאשר בדרך כלל הכהונה היא של שנתיים. נדמה לי כי אני חייב הסבר לכך. מלכתחילה נבחרתי לכהונה רגילה של שנתיים, אך משנכנסתי לתפקיד גיליתי כי יש כמה בעיות בתפקוד המנהלי של האגודה, שחייבו אותי ליטול אחריות ולעסוק בנושאים אלו, שאינם בטיפולו של הנשיא בבדרך כלל. הבעיות היו סביב תקציב האגודה, שסבלה מירידה בהכנסות מחד ומעלייה בהוצאות מאידך (בעיה כלכלית ידועה). כתוצאה מכך לא יצא הרבעון לכלכלה במשך שלוש שנים, 2014 – 2016. מאז נכנסתי לתפקיד אני עוסק הרבה בצמצום הוצאות האגודה והגדלת הכנסותיה. פעולה חשובה אחת הייתה העברת הכנסים ממלונות יקרים למכללות ואוניברסיטאות. גם אם האיכות הקולינרית ירדה מעט, זו הייתה החלטה נכונה ביותר. ראשית, זו סביבה מתאימה יותר לקיום כנס, ושנית, חסכנו כסף רב ומאז שנת 2017 הרבעון לכלכלה מופיע באופן שוטף, כפי שניתן לראות באתר. פעולה נוספת שחסכה משאבים הייתה החלפת חברת הכנסים. במקביל עסקתי גם בהכנת התשתית שתאפשר לנו לפנות לתורמים נוספים ואני מקווה כי פעולות אלו תשאנה פרי בקרוב. לאור מאמצים אלו לשקם את תקציב האגודה, ולאור העובדה שהצוות המנהלי של האגודה התחלף השנה, והיה צורך בהמשכיות, הוארכה כהונתי בשנתיים. כמובן שההחלטה על כך התקבלה על ידי המועצה, שהיא מעין פרלמנט של האגודה. חשוב לי לציין כי בכל הצעדים שנעשו כדי לשקם את מצבה הכספי של האגודה נעזרתי על ידי רבים, חברי מועצה, חברי הועד המנהל ועוד. אני מודה להם בשם כולנו.